צוואות וירושות

חוק הירושה, התשכ”ה-1965, מסדיר את הכללים המשפטיים השונים באשר לסוגיית העברת רכושו של אדם הנפטר מן העולם לידי יורשיו. הכלל הוא כי “במות אדם עובר עיזבונו לירושיו”. דהיינו, מרגע הפטירה עובר רכושו של אדם ליורשיו. יחד עם זאת, על מנת לממש את זכותם לרשת את המוריש, היורש נזקק לצו ירושה או צו קיום צוואה.

קיימות שתי צורות הורשה:

  1. ירושה על-פי צוואה – אדם קובע בעצמו מה יעשה בעיזבונו לאחר מותו.
  2. ירושה על-פי דין – חוק הירושה קובע מי יהיו יורשיו של הנפטר.

צוואה

צוואה מאפשרת לכל אדם לקבוע מה יעשה ברכושו ובנכסיו לאחר פטירתו.

חוק הירושה מכיר בארבע צורות צוואה:

  1. צוואה בכתב יד – כתובה כולה בידי המצווה, נושאת תאריך שנכתב בידי המצווה ונחתמת על ידו.
  2. צוואה בעדים – הצוואה כתובה בכתב ונושאת תאריך. המצווה צריך לחתום על הצוואה בפני שני עדים, לאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו. באותו מעמד, העדים צריכים, בחתימת ידם, לאשר כי המצווה חתם והצהיר כאמור.
  3. צוואה בפני רשות – צוואה בפני רשות יכולה להיעשות בפני אחד מאלה:
    • שופט;
    • רשם בית משפט;
    • רשם לענייני ירושה;
    • בית הדין;
    • נוטריון.
    • המצווה עורך את הצוואה בפני הרשות על ידי אמירת הצוואה בעל-פה לרשות או בהגשת דברי הצוואה לרשות בכתב על-ידי המצווה עצמו.
  1. צוואה בעל-פה – צוואה זו יכולה להיעשות רק בשני מקרים:
    • שכיב מרע – חולה אנוש הנוטה למות;
    • מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות – מצב של סכנת מוות ממשית אובייקטיבית ותחושתו הסובייקטיבית של המצווה כי הוא ניצב לפני המוות.בצוואה מעין זו, המצווה יצווה צוואה בעל-פה בפני שני עדים; דבריו, תאריך ונסיבות עריכת הצוואה יירשמו בזיכרון דברים; העדים יחתמו על זיכרון הדברים ויפקידו אותו אצל הרשם לענייני ירושה.

ירושה על-פי דין

כללי הירושה על-פי דין יחולו כאשר אין צוואה של הנפטר או כאשר יש לפסול בצוואה מסיבה כלשהי.

זהותם של היורשים מתחלקת לשלושה מעגלי קירבה, כאשר יחד איתם יירש גם בן או בת הזוג של הנפטר/ת, ככל שקיים:

  1. ילדי המוריש וצאצאיהם (נכדי המוריש, ניניו וכד’) – כאשר למוריש יש בן זוג בחיים הוא יירש מחצית מן הרכוש והמחצית השנייה תחולק בין הילדים בחלקים שווים. אם אחד מילדי המוריש אינו בחיים בעת פטירת המוריש, יתחלק חלקו בין צאצאיו.
  2. הורי המוריש וצאצאיהם (אחי המוריש, אחייניו וכד’) – אם אין למוריש יורשים במעגל הראשון, עוברים למעגל השני. במעגל זה, מחצית מן הרכוש יחולק בין הורי המוריש בחלקים שווים. אם הורי המוריש אינם בחיים, יועבר הרכוש לצאצאי ההורים (אחי המוריש) בחלקים שווים. ככל וקיים למוריש בן זוג – אם היורשים הם ההורים, יקבל בן הזוג מחצית מהרכוש וההורים יקבלו את המחצית השנייה. כאשר הורי מוריש אינם בחיים, יירש בן הזוג שני שליש מן העיזבון, והיתר יתחלק בין צאצאי ההורים.
  3. הורי-הורים של המוריש וצאצאיהם (דודי המוריש, בני דודיו וכד’) – ככל שאין יורש במעגלים הקודמים, יתחלק הרכוש בהתאם ליורשים במעגל השלישי. רכושו של הנפטר יתחלק בין הורי-ההורים של המוריש, וככל שארבעתם אינם בין החיים, זכאים צאצאיהם לרשת את הנפטר. ככל וקיים למוריש בן הזוג, האחרון יירש שני שליש מן העיזבון ואילו הורי ההורים וצאצאיהם יירשו שליש.

נוסף על כך, כאשר המנוח לא הותיר אחריו צאצאים או הורים, יירש בן הזוג את מלוא הזכויות בדירה בה התגוררו בזמן פטירת המוריש בשלוש השנים אחרונות לחייו, וכן את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, כולל מכונית הנוסעים.

זכות הירושה על פי דין תחול גם על ידועים בציבור, אם המוריש והידוע בציבור חיים חיי משפחה במשק בית משותף, כאשר הם אינם נשואים זה לזה, והמוריש והידוע בציבור אינם נשואים לאחר בשעת מות המוריש.

אם אדם הלך לעולמו ולא הותיר אחריו יורשים על-פי דין – המדינה תירש את רכושו.

הסתלקות מן הירושה

יורש רשאי לוותר על חלקו בעיזבון, באופן מלא או חלקי, לאחר פטירת המוריש. יורש שהסתלק רואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה.

קיימים שני סוגים של הסתלקויות:

  1. הסתלקות כללית – פרישה מלאה מהירושה. בירושה על-פי דין – חלקו של היורש שהסתלק מן הירושה מתווסף לחלקם של שאר היורשים בהתאם ליחס חלקיהם בעיזבון. בירושה על-פי צוואה – הוראת הצוואה לזכות היורש המסתלק מתבלטת וחלקו עובר ליורשים על-פי דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות הצוואה.
  2. הסתלקות לטובת אדם מסוים – יורש יכול להסתלק מירושה אך ורק לטובת אחד מאלה:
    • בן זוגו של המוריש;
    • ילדו של המוריש;
    • אחיו של המוריש.

במקרה כזה, חלקו של היורש שהסתלק מתווסף לחלקו של אותו אדם שלמענו הוא הסתלק.

דרך ההסתלקות תיעשה בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה. ההסתלקות יכולה להיעשות רק לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון.

חשוב לזכור כי הזכות להסתלק מירושה כפופה לעקרון תום הלב. לכן, בית המשפט רשאי לבטל הסתלקות שמטרתה להבריח נכסים מנושים.

 

צו קיום צוואה

במקרה בו המנוח הותיר אחריו צוואה, על מנת שהצוואה תיכנס לתוקף ותתאפשר לחלוקת העיזבון בין היורשים הרשומים בצוואה, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה לרשם לענייני ירושה. הבקשה תוגש על-ידי היורשים הרשומים בצוואה. צו קיום צוואה יאפשר העברת זכויות המוריש לידי היורשים, למשל זכויות במקרקעין, זכויות כספיות של המוריש, זכויות כספיות המוחזקות על שם המוריש אצל צדדים שלישיים וכד’.

התנגדות לצו קיום צוואה

אם מתקיימים התנאים לביטול הצוואה, לרשות כל אדם המעניין בכך, עומדת הזכות להגיש התנגדות לצו קיום צוואה. את ההתנגדות ניתן להגיש כל עוד לא ניתן צו קיום צוואה. על מגיש ההתנגדות מוטל נטל ההוכחה לשכנע בצדקת טענת התנגדותו ולבססה בראיות עובדתיות, שיש בהן כדי להעיד על כך שהצוואה נערכה שלא כדין.

ההתנגדות לצוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה בצירוף תצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה. הדיון בבקשת ההתנגדות לצוואה יעבור מרשם הירושות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך ניהול הליך משפטי.

צו ירושה

במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו צוואה, על מנת לקבוע את זכותם וחלקם של היורשים ברכוש, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. צו הירושה מונה את היורשים העתידים ואת זכותם לרשת, ואינו מפרט את פרטי הרכוש אותם הותיר המוריש.

התנגדות לצו ירושה

ישנם מקרים בהם אדם מתנגד לצו הירושה, למשל אם ידוע לו על קיומה של צוואה, או על יורשים על-פי דין שלא הוזכרו בבקשה למתן צו הירושה. במקרה בו מוגשת התנגדות לצו הירושה, הדיון בבקשה יועבר מרשם לענייני ירושה לבית המשפט לענייני משפחה.

משרדה של עורכת הדין ליאורן עמר מתמחה בענייני ירושות וצוואות ומעניק שירותים משפטים העוסקים בהיבטים הנלווים לתחום דיני הירושה וצוואה על-פי חוק הירושה.

  • כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.
#
Agent (Online)
×

אנחנו כאן כדי לעזור....זמינים לעזור בכל שאלה