התרת נישואין של בני זוג מאותו המין
בהתאם לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים, אזרחי מדינת ישראל יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. כלומר נישואין וגירושין במדינת ישראל יערכו על-פי הדין האישי (הדתי), שאיננו מכיר בנישואין אזרחיים הפתחים בפני כל האדם, ובפרט בנישואין בין בני זוג בני אותו המין. אולם, הפסיקה הישראלית הכירה בנישואין בין בני זוג מאותו המין שנערכו בחו"ל וחייבה את פקיד רישום במשרד הפנים לרשום את בני הזוג כנשואים על בסיס תעודת הנישואין שהוצגה בפניו. חרף הרישום, עובדה זו אינה מכירה בתוקפם המהותי של נישואין חד-מיניים. משכך, והיות שהמשפט הישראלי טרם הכיר בתוקפם של נישואין של זוגות בני אותו המין על פי הדין הישראלי, התעוררה סוגית התרת הנישואין החד-מיניים.
"גירושין" בהסכמה של בני זוג מאותו המין
כיצד יותרו נישואיהם של בני זוג מאותו המין שנישאו בחו"ל ונרשמו במרשם האוכלוסין כנשואים?
ההבנה של הפסיקה הייתה כי על המדינה מוטלת החובה לסייע בידי זוגות לממש את הזכות להשתחרר מהנישואין, וזאת מתוך ההבנה כי הותרת הרישום הפורמלי במרשם האוכלוסין של בני הזוג כנישואין עלול להשפיע על כלל הזכויות הממוניות שהוענקו לזוגות בני אותו המין במדינת ישראל, וייתכנו אף משמעויות נוספות מעבר לכך, למשל האם עבירת הביגמיה עשיה לחול כאשר בני הזוג החד מיניים עדיין רשומים כנשואים, ואחד מהם נישא לבן או בת זוג אחרת.
יצוין כי חרף העובדה כי ענייני נישואין וגירושין בישראל נתונים לסמכותם הייחודית של בתי הדין הרבניים, האחרונים נעדרים כל סמכות לדון בנושא התרת נישואיהם של זוגות חד מיניים. הסיבה לכך היא כי הדין הדתי איננו מכיר בנישואין מעין אלו, ולשיטתו נישואין אלו בטלים מעיקרם. על כן, מאחר ובית הדין איננו מכיר בתוקפם של הנישואין, הרי שאין הוא מוסמך גם לדון בפירוקם.
לאור כך, הסמכות העניינית בהתרת נישואין חד-מיניים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.
עתה מתעוררת השאלה באיזה מסלול משפטי יותרו נישואיהם של בני הזוג:
- ככל ומדובר בבני זוג חד מיניים בני אותה הדת (לדוגמא – בני הזוג שניהם יהודים) – על בני הזוג להגיש תובענה למתן פסק דין הצהרתי לבית המשפט לענייני משפחה. הצו ההצהרתי יהווה בסיס לצורכי התרת נישואיהם של בני הזוג מאותו המין במרשם האוכלוסין, וזאת מבלי ליתן הכרה בכך שהנישואין היו תקפים על פי דיני המדינה. הרציונאל הוא כשם שהרישום הנישואין הוא לצורכי המרשם בלבד, הרי שגם התרת הנישואין יהיה בעל אופי טכני לצורכי רישום בלבד.
- ככל ומדבר בבני זוג מאותו המין בני דתות שונות יחול חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969 (להלן – "החוק התרת נישואין"). חוק התרת נישואין יחול בהתקיים שני תנאים מצטברים:
- לפי סעיף 1(ב) לחוק התרת נישואין – רק כאשר שני בני הזוג הם בני עדות שונות או שאחד מבני הזוג אינו משתייך לדת היהודית, הנוצרית, האיסלאם או הדרוזית.
- לפי סעיף 2(א) לחוק התרת נישואין – בית המשפט יהיה מוסמך לדון בבקשת הצדדים רק בהתקיים זיקה של אחד מבני הזוג למדינת ישראל – כלומר די בכך כי אחד מבני הזוג הוא אזרח המדינה או חי במדינת ישראל כדי להקנות סמכות לבית המשפט בתביעה להתרת נישואין.
היעדר זיקה למדינת ישראל
כאשר בני הזוג מאותו המין נעדרים זיקה לישראל אך הדין האישי (הדתי) קושר אותם למדינת ישראל, ואלו נישאו מחוץ לגבולות המדינה, ולא נרשמו מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, הרי שהתרת נישואיהם אינה פורמלית אלא כרוכה בהכרה מהותית בנישואין חד-מיניים. על כן, ושעה שהמשפט הישראלי אינו מכיר שנישואין של זוגות חד-מיניים, הרי שלא ניתן להתירם. אולם, על מנת למנוע פגיעה באוטונומיה של בני הזוג וליתן ביטוי למציאות חייהם, ובכדי למנוע מחלוקות העשויות להתעורר בעתיד באשר למהות הקשר ולהשלכות הכרוכות בכך, ניתן להגיש בתובענה למתן פסק הדין הצהרתי אשר יקבע כי בני הזוג אינם נשואים זה לזה.
גירושין בהיעדר הסכמה
הסקירה שלעיל, עניינה בהסכמת בני הזוג בני אותו המין לפרק את קשר הנישואין. עתה עולה השאלה, מה הדין המהותי שיש להחיל על התרת הנישואין כאשר לא התקבלה הסכמה בין בני הזוג מאותו המין להתגרש:
- על פי גישה אחת על בני הזוג מאותו המין יחול הדין הזר של המדינה בה הם נישאו. הקושי המהותי המתעורר מגישה זו הוא נוכח העובדה כי רוב הזוגות בני אותו המין נעדרים כל זיקה למדינה שבה נערך טקס הנישואין.
- על פי גישה שנייה, התרת הנישואין תהא מכוח המשפט האזרחי ודיני החוזים. "עילת הגירושין" של בני הזוג מאותו המין תתבסס על מציאות חייהם. ככל שמערכת היחסים בין בני הזוג נכשלה, הרי שיש לאפשר להם את התרת נישואיהם ואת פירוק החיים המשותפים. אולם, במקרה כזה, ובהיעדר הסדרה חוקית באשר לעניינים הכרוכים בפירוק מערכת היחסים הזוגית, נוצרת אי וודאות משפטית באשר לעניינים הנלווים לגירושין, כמות הזכות להורות, חלוקת המזונות, האחריות ההורית, ענייני הממון וכדומה.
עורכת הדין ליאורן עמר, עורכת דין גירושין, בעלת ידע וניסיון נרחב בתחום דיני המשפחה בישראל, ובפרט בענייני מעמדם של בני זוג בני אותו המין, ומעניקה שירותים משפטיים במגוון רחב של תחומים מתוך אמונה ושאיפה לפעול למען שוויון זכויות הקהילה הגאה בישראל.
- כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.
