שיתוף חובות בין בני זוג

לא אחת עולה שאלת שותפות החובות בין בני הזוג כאשר כנגד אחד מהם נפתחו תיקי הוצאה לפועל או אחד מהם פנה להליך חדלות פירעון. מדובר בסוגית משפטית מורכבת המלווה בהשלכות כלכליות משמעותיות על בני הזוג ומשק ביתם. סוגיה זו, תיבחן בהתאם לנסיבות המקרה, תוך בחינת יחסי בני הזוג, ההפרדה הרכושית (ככל שהתקיימה), זהות הנכסים, מועד "הקרע" בין בני הזוג, הכל על-פי ההסדר החוקי הרלוונטי החל על בני הזוג.

 

הכלל בשיתוף בחובות בין בני הזוג

נקודת המוצא היא כי אין שיתוף כללי של בן זוג בחובות האישיים של בן זוגו. אולם, חריג לכלל הוא כי נושה של אחד מבני הזוג יכול להוכיח את כוונתם לשיתוף ספציפי בנכס מסוים, או אז כמו שצבר בן הזוג זכויות באותו נכס ספציפי כך הוא חב בחובות הרובצים על אותו הנכס, ותתקיים שיתוף בחובות של בן הזוג האחר.

 

הבסיס החוקי לבחינת שיתוף בחובות בין בני זוג

בחינת השותפות בחובות בין בני זוג תיערך על פי המשטר הרכושי החל עליהם.

קיימים שני משטרים אזרחיים באשר ליחסי רכוש בין בני זוג:

  1. הלכת השיתוף – חלה על בני זוג שנישאו לפני 1974 ועל ידועים בציבור;
  2. הסדר איזון המשאבים – חל על זוגות שנישאו לאחר

 

זוגות שנישאו לפני שנת 1974 וידועים בציבור

החזקה של הלכת השיתוף היא כי בני הזוג שותפים גם בזכויות וגם בחובות, מכאן כי בני הזוג ביחד צריכים להתמודד מול הנושה בעניין החובות. אך חזקה זו ניתנת לסתירה כאשר נערכת הבחנה בין נכסים "משפחתיים" לבין נכסים "עסקיים" השייכים לבני הזוג.

ככל ומדובר בנכס "משפחתי" – בעיקר בדירת המגורים המשותפת – השיתוף של בני הזוג בזכויות יתמלא כאשר מתקיימים תנאי הלכת השיתוף, קרי בני הזוג מנהלים אורח חיים תקין ומאמץ משותף. מכאן, כי כל נכס שיש בו זכות משותפת לבני הזוג אזי יש בו גם חובה משותפת בנטל החובות.

ככל ומדובר בנכס "עסקי" השיתוף של בני הזוג בזכויות יתגבש רק במועד "הקרע", קרי עם מות אחד מבני הזוג, משבר חמור, או אירוע כלכלי חמור (למשל חדלות פירעון/פשיטת רגל) של אחד מהם. כלומר במהלך חיי הנישואין לא מתקיימת שותפות בין בני הזוג בנכסים העסקיים וכל צד נושא בחובותיו, ובלבד שהעסק רשום רק על שם אחד מבני הזוג.

ככל ומדובר ב"נכס פרטי" – הרשום על שם אחד מבני הזוג, ונשמרה ההפרדה הרכושית לאורך החיים המשותפים, הרי שלא מתקיימת שותפות בחובות.

 

זוגות שנישאו לאחר שנת 1974

לפי הסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג, התגבשות הזכויות בן הזוג בנכסיי בן הזוג השני תיעשה רק במועד הפירוד. לפיכך, הכלל הוא כי לבן זוג אין אחריות לפרוע את חובותיו של בן זוגו במהלך הנישואין, כלומר לא קיימת חזקת שיתוף כללית בחובות של בן זוג אחד במהלך חיי הנישואין, וכל צד שומר על זכויותיו בנכס ובתוך כך נושא לבדו באחריות לחובותיו.

אולם, לכלל זה קיים חריג – כאשר הוכחה כי לבני הזוג הייתה כוונת שיתוף בנכס ספציפי החובות ירבצו על כתפי שני בני הזוג ביחד ולחוד במהלך הנישואין.

השיתוף הספציפי התמקד בעיקר בדירת המגורים של בני הזוג – במקרה שנושה טוען לשיתוף של בן הזוג בנכס הספציפי, על מנת ליצור שיתוף גם בחובות, עליו להוכיח את כוונת השיתוף הספציפי, בהתאם לאומד דעתם של הצדדים, בין אם בהסכמה מפורשת או משתמעת ובין אם על פי נסיבות חייהם ביחס לאותו נכס. על פי אמות מידה אלו, תיבחן גם שאלת השיתוף בחובות באותו נכס ספציפי.

חשוב לציין כי גם אם הנושה הצליח להוכיח כוונת שיתוף ספציפי בנכס, ולכן עול החובות רובץ גם על בן הזוג השני, הנושה לא יכול לגבות את החוב באופן אוטומטי מבן הזוג ועליו לנקוט נגדו בהליך נפרד מבן הזוג החייב.

 

הפתרון

ההגנה לשיתוף בן הזוג בחובות בן זוגו תיעשה בעריכת הסכם ממון, כנה ואמיתי אשר מבקש לשמור על הפרדה רכושית ברורה בין בני הזוג, הכל כדי ליצור ביטחון ושקט כלכלי.

חשוב להבין כי ככל ונחתם הסכם ממון המורה על הפרדה רכושית, אולם בפועל נהגו בני הזוג אחרת ולא נשמרו העקרונות שנקבעו במסגרת ההסכם (הסכם פקטיבי), ההסכם ייפסל על ידי בית המשפט ובן הזוג יחויב בחובות בן זוגו. 

מעבר לכך, עריכת הסכם ממון שקבע הפרדה רכושית בין בני הזוג, בזמן שאחד מהם נקלע למצב של חדלות פירעון (אי יכולת לפרוע את התחייבויותיו) – דינו להתבטל.

סוגית השיתוף בחובות בין בני זוג היא סוגייה סבוכה ומורכבת הדורשת בחינת המקרה הספציפי בהתאם למשטר הרכושי ופסקי הדין הרלוונטיים החלים על בני הזוג כדי להבטיח ולמקסם את זכויותיהם ולהגן על נכסיהם.

משרדה של עורכת הדין ליאורן עמר מתמחה בתחום דיני המשפחה וחדלות הפירעון ומסייע ללקוחות רבים בתחרות בין הנושים לבין בני הזוג.

  • כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.
#
Agent (Online)
×

אנחנו כאן כדי לעזור....זמינים לעזור בכל שאלה